The great medieval Jewish poet and apologist Judah Halevi (c. 1075–1141) wrote the following poem sometime after AD 1099.
לִבִּי בְמִזְרָח, וְאָנֹכִי בְּסוֹף מֵעֲרָב —
אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֵת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרַב?
אֵיכָה אֲשַׁלֵּם נְדָרַי וֶאֱסָרַי, בְּעוֹד
צִיּוֹן בְּחֶבֶל אֱדוֹם וַאְנִי בְּכֶבֶל עֲרָב?
יֵקֵל בְּעֵינֵי עֲזֹב כָּל טוּב סְפָרַד, כְּמוֹ
יֵקֵר בְּעֵינַי רְאוֹת עַפְרוֹת דְּבִיר נֶחָרָב.